דוד גור אריה

נהוראי היה חבר, אח ובן אהוב בשביעי לעשירי היה בבית אחרי הרבה זמן בבסיס, ברגע ששמע את כל הבלגן שקורה בחוץ הוא לקח את הנשק ויצא להילחם, נהוראי מאותה שבת לא חזר אבל הזיכרון שלו הגבורה שלו תמיד תשאר איתנו. כמות הגעגועים לא נתפסת אבל אנחנו תמיד נמשיך את הדרך שלך להיות שמחים מכל הלב גם על הדברים הקטנים, תודה על האדם שהיית תשמור עלינו מלמעלה.